זהירות, דגל אדום!

ההחלטה להתחיל טיפול לא תמיד נובעת מרצון.

לרוב, היא נולדת מתוך כאב עמוק.

כזה שכבר אי אפשר להכיל.

כשהמריבות חוזרות שוב ושוב,

כשהתקיעות שוחקת,

כשהחיים מרגישים כמו משהו שצריך “לשרוד”.

כמטפלת, אני פוגשת אנשים ברגע הזה.

רגע של אמת.

המטרה שלי היא לא רק להחזיק איתם את הכאב,

אלא לעזור לבנות דרך —

לעבר חיים שיש בהם יותר שקט, בהירות, אהבה,

ויכולת לנוע בעולם מתוך תחושת חיבור, חופש ומשמעות.

אבל לא תמיד צריך לחכות למשבר.

לא חייבים דגל אדום כדי להבין שמשהו מבקש שינוי.

לפעמים זה פשוט דחף עדין לדייק.

לצמוח. ליצור.

להתקרב אל הגרסה שלך שהכי נכונה לך.

וזה קורה גם בתהליכים עדינים,

כמו חדר כושר לנפש – רק עם מכחולים, צבעים ודבק.

בתוך יומן עם מילים. תמונה. שקט.

יש לי את הזכות ללוות אנשים בשלבים שונים של הדרך —

בטיפול, בסדנאות, בקורסים של היומן הוויזואלי.

וכל מפגש כזה הוא תזכורת:

מותר לבחור בעצמך.

מותר להתחיל עכשיו.

פגשתי את השמש פעמיים היום:

בבוקר, מול הים עם הדגל האדום.

ובשקיעה, בשביל ההיקפי של המושב.

הרהורים של בין לבין…